חוק הגנת השכר
החל משנת 2009 מחייב החוק הנ"ל הכללת פרטים מסוימים בתלוש השכר:
שעות עבודה / ימי עבודה / ניהול ימי חופשה / ניהול ימי מחלה
הנתונים לעיל, יילקחו מפנקס שעות עבודה, שינוהל באחריות המעסיק.
ניהול הרישום ייעשה על ידי שעון נוכחות או בכרטיס עבודה שייחתם מידי יום בידי העובד והמעביד.
החוק מעביר את נטל ההוכחה על המעביד (סעיף 26ב לחוק):
א. נטל ההוכחה בתובענה של עובד לתשלוםם שכר עבודה, לרבות גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו, תתקבל טענת העובד.
ב. על אף האמור בסעיף קטן (א) היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת הוכחה על המעביד כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על 60 שעות נוספות חדשיות.
הסנקציה: אם המעביד אינו מציג רישומי נוכחות – חזקה שהעובד עבד 60 שעות נוספות בכל חודש, שהן בערך תוספת של 42.5% לשכר החדשי הרגיל.
הפטנט של תשלום תוספת שעות נוספות גלובליות במקום רישום שעות מדויק – אינו תקין. |
